אני אוהבת לצלם, וכמעט כל מפגש צילום – עבורי – הוא מסקרן, מרתק, מאתגר. כל מצולמת שונה מקודמתה ומזו שתבוא אחריה. היא יחידה ומיוחדת.
באופיה, בתכונותיה, במה שהיא עושה, בבידול שלה (איזו מילה נפלאה – בידול), במסרים שהיא רוצה להעביר, בקהל שאליו היא פונה. התהליך תמיד יתחיל עם פגישה מקדימה, בה נשוחח, נכיר, ובעיקר אהיה בהקשבה. אני שם כדי להקשיב, לחשוב, ולהביא את הרעיונות שלי. אני לא רק מצלמת, אלא אני חושבת כיצד לתרגם את כל מה שהיא רוצה להגיד ולומר – לפורמט דו-מימדי של צילומי סטילס. לאחר שאני מבינה באופן מלא את הצרכים של הלקוחה, אני חושבת, ביחד איתה, מהו הלוקיישן המתאים והנכון (ואולי יותר מאחד), מהי הנראות המתאימה (ואולי יותר מאחת), מתי ואיך. ישנם מקרים שבהם אמצא לנכון, לאחר שנגבש את התובנות והמסקנות שלנו, להפנות אותה להיוועץ עם סטיייסטית ועם מאפרת, שהן תהיינה בצוות המסייע לנו להגיע אל התוצאה המיוחלת.
לעתים ישנם צילומי תדמית שהם מורכבים יותר, ואז אני מכנה אותם "הפקה". אלה צילומי תדמית שפונים למספר קהלי יעד שונים, ונערכים בלוקיישנים שונים. המורכבות הזו היא מרתקת, משום שבעצם אני מתבקשת לספר סיפורים שונים, עם עלילות שונות, ועם רבדים שונים של אותה דמות מרכזית.
אמרתי "מפגש צילום" משום שבצילומי תדמית (כבכל צילומים אחרים), יש כאן מפגש ביני – אורלי – ובין המצולמת. אני, כשלעצמי, יכולה לעוף לגבהים נמוכים, בינוניים וגבוהים. לעוף עם הדמיון, עם המחשבה. גובה התעופה שלי מותאם לגמרי למצולמת שלי, לאישיות שלה ולמרחבים שהיא רוצה לפסוע בהם.
לפעמים יש מפגש מיוחד במיוחד. כשלקוחה מאפשרת לי לעוף עם רעיונות, מקשיבה לאינטואיציות שלי, קשובה אלי בדיוק באותה מידה שאני קשובה אליה, ומצטרפת אלי לתעופה. ואין כמו לעוף ביחד, על כנפי הדמיון, התעוזה, דחיקת גבולות קלה. זה יכול לבוא לידי ביטוי בבחירת לוקיישן יוצא דופן, במנעד רחב ולעתים חצוף יותר של סטיילינג, והעיקר – בריקוד משותף במהלך הצילומים עצמם. כשזה קורה – זה מושלם, ועבורי כצלמת, אין הרבה תחושות בעולם שדומות לתחושה הזו.
רוצות לראות צילומי תדמית נוספים? לחצו כאן