האישה באדום

איך להתחיל לספר על האישה באדום?

אקדים בכמה מילים על צילום – יצירתי מקורי ומעניין.

בצילום רחוב, לא די שמצלמים סצינת רחוב. צריך לחפש את הסיפור, את הדיאלוג, את הזוית המעניינת, את המיוחד, את הדרך שלי להעביר את מה שהסצינה שראיתי עשתה לי.

לפעמים הסצינה מופיעה ונעלמת, צריך לזהות אותה, להחליט במהירות מה ואיך – ולצלם.

לפעמים – קורה משהו אחר. אני רואה משהו, מבחינתי זו התחלה של סיפור, גירוי, רמז. משהו שמדליק אצלי פנטזיה, דימוי. לפעמים אני יודעת מה אני רוצה שיקרה ואני ממתינה. לפעמים אני לא יודעת – אבל ברור לי שהולך לקרות משהו ואני ממתינה.

את האישה הזו ראיתי ביום האחד שגנבתי לי לשוטט לבד בפראג, במהלך טיול משפחתי של שבועיים בצ'כיה (חצי-יום ליתר דיוק). שוטטתי ברחובות פראג עם המצלמה, הלכתי לאן שהוליכו אותי רגלי.

התחיל לטפטף. גשם אינו זיווג הגון למצלמה שכן הרטיבות נכנסת לעדשה ולמצלמה ובהחלט לא מיטיבה איתן. אבל זה היה טפטוף קל, ואלה היו השעות היחידות שהיו לי כדי לצלם בשקט, אז פתחתי את המטריה שלי והמשכתי לשוטט, לאט לאט, עם הרבה התבוננות.

ואז, בום, ראיתי אותה. עומדת וממתינה.

התקרבתי אליה. מאד. הייתי עם עדשה שאהובה עלי – עדשת פריים 50 מ"מ. זו עדשה קבועה (אני לא יכולה לעשות "זום") ואורך המוקד שלה די דומה למרחק הראייה האופטימלי של העין. כלומר, על מנת שתצא לי תוצאה טובה אני צריכה לעמוד די קרוב לאובייקט שלי.

את ההחלטה מאיזו זוית לצלם אותה קיבלתי די מהר. האמת, הייתי מאד מסורבלת – ביד אחת להחזיק באופן יציב את המצלמה וביד השניה להחזיק מטריה פתוחה – וכל זה מבלי למשוך את תשומת הלב של המצולמת שלי – הנתונים הללו קצת הגבילו אותי, ובכל זאת זזתי לכאן ולכאן – בעיקר כדי להחליט היכן למקד אותה יחסית לכביש ויחסית לקשת הענקית שנמצאת מעליה (שער חומה).

סידרתי את החשיפה לאור שבחרתי לתמונה, נעמדתי, והמתנתי.

ידעתי מה אני רוצה. ידעתי למה אני מחכה.

חיכיתי למכונית אדומה.המכונית האדומה – שתהיה בדיאלוג עם החולצה האדומה שלה.

הגשם קצת התחזק ואני חיכיתי. תנוחה מסורבלת ומכבידה. מטריה ביד אחת (שהמצלמה חס ושלום לא תרטב ), והמצלמה – יציבה לגמרי, ביד השניה.

היא זזה, הסתובבה חזיתית לכיווני, הרימה קצת את המטריה, אבל ידעתי שאני לא רוצה לצלם אותה עם פנים גלויות לגמרי, אלא רק למחצה.

היא שבה והפנתה את עמידתה לכיוון הכביש.

היא המתינה למשהו.

גם אני.

ואז עברה מכונית אדומה.

חזרה לראש הדף